יום שלישי, 17 בינואר 2017

זירה 6

קטעי סאטירה:
1. תיאוריית אי ההלימה:

בקטע זה  מציגים את בן גורין שהוא בכוונה לתת הענקות למשפחות מרבות ילדים כדי לדרבן את האוכלוסיה להביא ותר ילדים  לעולם ובכף להגדיל את כמות  האנשים במדינה.
אין קשר בין חטיפת ילדי תימן לבין התמלוגים שבן גוריון נתן למשפחות מרובות ילדים. בקטע זה של "היהודים באים" הם מראים בצורת סאטירה קיצונית שכביכול ישנו קשר בין 2 המקרים ובגלל שזה ברור שאין שום קשר בינהם יצא מערכון שנון,מפתיע ומצחיק.
הביקורת החברתית שמנסים להעביר פה היא שלפעמים כסף יכול להוציא אנשים מדעתם עד כדי גניבת ילדיהם של אנשים אחרים רק בשביל לקבל זכאות מהמדינה.

2. תיאורית העליונות:

בקטע זה של דניאל כהן הוא צוחק על זה שלבנות תמיד קר ועל כל מיני דברים שבד"כ מאפיינים בנות וסטיגמות. הצחוק בקטע זה גורם לתחושת עליונות של גברים על נשים ושל נשים על נשים אחרות שהן כביכול יוצאות מן הכלל.
הביקורת החברתית בקטע זה באה לצחוק על הסטיגמות המעליבות שיש על נשים.

3. תיאוריית ההרפיה:



שחר חסון בתכנית "המועדון" מראה בצורת סאטירה את הסטיגמות והגזענות שיש במדינה. לדוגמא הוא צוחק על הסטיגמה שיש על תימנים שהם גנבים רק בגלל שהם נראים מזרחים (בפאן גזעני). ולעומת זאת, על אדם שהוא לבן הוא בהכרח דוקטור גם אם הוא לובש מסכה ומחזיק אקדח בידו, אבל בגלל הסטיגמה שאשכנזים הם לא פושעים ומשכילים אז זה נוגד את זה שהם יכולים להיות פושעים וכו'. תיאוריה זו באה לידי ביטויי שאלה סיטואציות  שקורות בחיי הים יום ואף אחד לא באמת מדבר עליהם ומעביר עליהם ביקורת למרות שאלה דברים שנוגעים לכולנו.